ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים קצ״ו

1 ס"א אע"פ כו'. מ"ז ב':

2 ואין כו'. כמ"ש בפ"ק דדמאי הדמאי כו' מברכין עליו הא בשאר אין מברכין וכמ"ש במזמנין ובתוספתא פ"ב דדמאי ע"ה שאמר לחבר תן לי ככר זה ואוכלנו יין זה ואשתנו לא יתן לו שאין מאכילין טהרות לע"ה היה נדור מן הככר וא"ל תן לי ואוכלנו אבטיח וניקר וא"ל תן לי ואוכלנו יין ונתגלה וא"ל תן לי ואשתנו לא יתן שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו כיוצא בו לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני נח ולא כוס יין לנזיר שאין מאכילין את האדם דבר שהוא אסור לו ועל כולן אין מברכין עליהן ואין מזמנין עליהן ואין עונין אחריהן אמן ובפ"ק דסנהדרין ובפ' בתרא דב"ק הרי שגזל סאה כו' אין זה מברך כו' ובפ"ק דמס' חלה בירושלמי תני מצה גזולה אסור לברך עליה כו' ועב"י:

3 ס"ב אם כו'. דלא שייך מנאץ ועס"ס תרי"ח:

4 ס"ג שלשה כו'. עתוס' מ"ה א' ד"ה אכל כו':

5 וה"ה כו'. אף ע"ג דיכול לאתשולי השתא מיהא לא אתשולי. תוס' שם דאל"כ ל"ל למימר שם קמ"ל כיון כו':

6 ס"ד אין כו' עס"ס קפ"ד: